חוקרים את החלל: יישום טכנולוגיות גיימינג ומציאות מדומה לשם למידה

שבוע החלל הישראלי יצא לדרך! להיות אסטרונאוטים: יישום טכנולוגיות גיימינג ומציאות מדומה לשם למידה, מאמר מאת ד"ר חנן גזית פורסם בקהילת הגיע זמן חינוך

להיות אסטרונאוטים: יישום טכנולוגיות גיימינג ומציאות מדומה לשם למידה. מאמר חדש מאת ד"ר חנן גזית התפרסם באתר קהילת המורים הגיע זמן חינוך . קישור: http://www.edunow.org.il/edunow-media-story-252314

פוסט אורח: לשחק בתכנות

מתי תכנות הופך למשחק ומהו כוחו של ספר? מה קורה בכיתה כשחלק מהסטודנטים הם גיימרים ואיך ספר הלימוד החדש "משחקים בתכנות מונחה עצמים" קשור לכל אלו?

אני שמח לשתף אתכם בשתי חוויות שעיצבו את היחס שלי למשחק ומשחוק והכניסו בי את המודעות והמוטיבציה לשלב משחקים ואלמנטים מישחקיים בקורסים שאותם אני מלמד במגמת מדעי המחשב.

החוויה הראשונה היא חווית ילדות. אני זוכר את עצמי בשנות ה-80 בגיל 11 מתכנת בשפת basic במחשב שקוראים לו spectra video. מה זה מתכנת? קראתי תוכניות שאחרים כתבו, שיניתי פה משהו, שם משהו, הרצתי שוב ושוב ושוב והבנתי מתוך ניסוי וטעיה. לא היה ברשותי מדריך מסודר או גישה לרשת האינטרנט. למרות שההתנסות הזו היוותה את הבסיס שלי ללימודי מדעי המחשב בתיכון ומאוחר יותר לתואר, היום אני מבין שהידע לא היה הדבר העיקרי שלמדתי. העובדה שתפסתי את מלאכת התכנות כמשחק היא זו שתרמה לי להמשך הדרך. אבל למה היא נתפסה בעיניי כמשחק? יש לא מעט סיבות:
– העובדה שבאותה תקופה שיחקתי במשחקי מחשב ורציתי לדעת איך הם בנויים.
– הפידבק לכתיבה של הקוד שכתבתי שעסק בגרפיקה פשוטה היה פידבק מיידי.
– אף אחד לא דחף אותי או ציפה ממני לכתוב קוד (מוטיבציה פנימית).
– המחיר של טעות היה הלמידה עצמה ולא היה מלווה בשום השלכה שלילית.
– היה לי תוצר (תוכנית מחשב) שיכולתי להתגאות בו ולהציג אותו לאחרים.

כל אלו זימנו לי לא מעט רגעים בהם ריחפתי לתוך עולם המשחק והתכנות והתנתקתי לרגע מהמציאות היומיומית (מצב שנקרא זרימה כפי שהגדיר הפסיכולוג Csikszentmihalyi).

john-maxwell-win-learn-udi

החוויה השנייה היא הקריאה של הספר  Gamification by Design שיצא ב-2011. הספר סוקר תהליכי משחוק בחברות מובילות כמו +Foursquare, Zynga, Nike ו- Groupon, מסביר על אלמנטים משחקיים ומקשר בין תחום המשחקים והאפליקציות לתחום הפסיכולוגיה. בספר ניתן למצוא הסברים על סוגי שחקנים, מה מניע שחקנים ומהו בכלל מכניזם של משחק – ספר מומלץ לכל מי שמעוניין להכיר את התחום.

שתי החוויות הללו נטעו בי את המודעות והמוטיבציה לחקור, ליצור ולשלב אלמנטים משחקיים ומשחקים בכלל בתהליך הלמידה של הסטודנטים. חלק גדול מהסטודנטים שלי הם גיימרים או "סתם" אוהבים לשחק במשחקי מחשב. אם תמצית ההוראה היא "חנוך לנער על פי דרכו" הרי שהדבר הטבעי הוא לשלב את עולמות התוכן ותחומי העניין שלהם לתוך הלמידה – כדי שהלמידה תהיה משמעותית גם התכנים נדרשים להיות רלוונטיים ולהשתלב בעולם של הסטודנטים. אם חשבתי איך משחקים יוכלו להשתלב בהוראה הרי שבמקרה הנדון הרצון לעסוק בתהליך הלמידה במשחקי מחשב הגיע מהסטודנטים עצמם. והתוצאה? מספר רב של משימות בקורס "תכנות מונחה עצמים" עסקו במשחקים שאותם הכירו הסטודנטים שלי כאשר חלק מהמשחקים כלל לא הכרתי. רוב המשימות שניתנו בקורס איפשרו לכל סטודנט בחירה של משחק (מחשב או אחר) ויישום הידע שנלמד בקורס באמצעות שפת התכנות java בהקשר למשחק הנבחר. לאחר מספר מחזורי לימוד חשבתי מדוע לא לאגד את ההסברים בשיעור ואת הדוגמאות של המשחקים הנפוצים לספר שכולו בהשראת עולם הגיימינג. כך נולד הספר "משחקים בתכנות מונחה עצמים".

%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%9e%d7%9c%d7%9b
משחקים בתכנות מונחה עצמים – אודי מלכה

בראשית הספר "משחקים בתכנות מונחה עצמים" קיים דף קרדיט שבו אני מודה לסטודנטים שלי וגם לקהילות מפתחי משחקים וגיימרים על ההשראה, הידע ועל התרומה לתעשיית הגיימינג בישראל. זה הזמן להודות גם לך, ד"ר חנן גזית על האירוח בבלוג. תודה 🙂

udi-malca-3

על הכותב: אודי מלכה

אודי מלכה, מרצה מעל 15 שנים ומפתח שיטות הוראה חדשניות להוראת טכנולוגיה ושפות תכנות כאשר הקו המנחה הוא למצוא דרכים ליהנות מהלמידה. כותב מאמרים מקצועיים וספרים. בעל תואר ראשון ותעודת הוראה במדעי המחשב ותואר שני בחינוך.
learningcoding@

 

קול קורא: סטודנטים ומרצים חוקרי משחקים

עוסקים בחקר משחקים ו/או גיימיפיקיישן‫ ‏מישחוק‬? מוזמנים להצטרף למיזם כתב-עת אלקטרוני חדש עבור סטודנטים

קול קורא: סטודנטים או מרצים באקדמיה שעוסקים בחקר משחקים ו/או גיימיפיקיישן‫ ‏מישחוק‬? מוזמנים להצטרף למיזם כתב-עת אלקטרוני חדש עבור סטודנטים שבו יפורסמו מאמרים, סקירות ספרים, שיטות וכלי מחקר מתקדמים בתחום של DiGRA Israel.
יש לכם מחקר חדש שתרצו לפרסם? קראתם ספר חדש בתחום ורוצים לפרסם ביקורת אצלנו?
הצטרפו עם לייק בפייסבוק וצרו קשר או שלחו מייל לדואל: chapterATdigraisraelDOTcom

די לבריונות ברשת! יצירת קליפים במשחקי מחשב = אוריינות חדשה

די לבריונות ברשת! למה יצירת קליפים במשחקי מחשב היא אוריינות חדשה

This anti-bulling machinima clip using Sims 3 game engine to tell us a short story (in Heb) is another excellent example which supports an argument I've made publicly 5 years ago during my lecture "Possible Cultural implications of Machinima: A New Narrative Medium for the Y-[tube] Generation" at the First Israeli Popular Culture Conference: Rules of Disorder Shifting Boundaries, Emerging Realities and New Identities. I argued that:

"Machinima is a new narrative medium in which players develop a new kind of literacy."

Below you will find the full lecture abstract. Enjoy!

Possible Cultural implications of Machinima: A New Narrative Medium for the Y-[tube] Generation

Video games have become one of the main building blocks of our children's world (Gazit, in Press). Ellis (1983) argues that children usually play in groups, and when they don't, they share their experiences socially. Playing video games should be examined in social and cultural spheres that might be more important than the game itself.
This presentation focuses on game-based movie-making of the Y-[tube] generation (children 13-17 years of ages and adults 18-28 years of age). Machinima is movie-making by using virtual worlds and videogames engines, which has gained popularity among players (Cefrey, 2008).

The Machinima makers demonstrate a higher level of active participation compared to the majority of Bonk’s (2008) YouTube survey participants, preferring passive observation rather than creating their own YouTube videos.
Developments in 3D real time game engines, Massive Multiplayer On-line Role Playing Games (MMORPGs) platforms, high-band communications, and the emergence of game-based movie-makers communities, have paved the way to the extensive application of the Mashinima medium. Lowood (2008) suggests that players are learning to use game-based movie-making in order to express ideas and opinions important in their lives, ranging from politics and conflicts of real life to those of virtual worlds and game communities. Creating Machinima movies requires, apart from film making skills, the ability to convey new meaning
by collaborating with other actors on the scene, similar to regular movie-making (Hancock & Inqram, 2007). Moreover, hacking the game engine in order to create a “game mood”, a new game space and objects, requires programming skills. I argue that the new Machinima medium affords a new kind of literacy, which is a combination of cognitive, communication, artistic and visual skills. Moreover, there are commercial implications as the MTV's virtual world's music video competition shows (Sherman, 2007).
Bardzell et al., (2006) classified Machinima to four types according to the platforms used: Pure Machinima platforms, Hybrid Games, Pure Games and Modded Games.
Some of the cultural themes reflected in the Machinima created inside massively multiplayer on-line games (MMOGs), such as World of World Craft, RuneScape, Habbo Hotel, and virtual worlds, such as Second Life, will be presented.
From MTV’s music Mashinima mock ups, to original self expression stories. For example, the Machinima “make love not war” on Blizzard's World of Warcraft, represents in a funny and creative way the cultural gap between the children's world and the adult’s world. The ability to use ones imagination and see and experience from many different vantage points in MMORPGs, provides a new set of tools for imaginative and innovative thinking (Thomas & Brown, 2007).

The Israeli Machinima “Status Quo” made by Nir Matarasso and Gur Bentwich on the Unreal1 engine, is an example of the creative expression of their political views which highlights the absurdity of the Israeli-Palestine Conflict.
To conclude, I argue that the Machinima is a new narrative medium in which players develop a new kind of literacy and that this new medium deserves systematic examination for assessing its full cultural and cognitive implications.

Source:
Gazit, H. (2008). Possible Cultural implications of Machinima: A new narrative medium for the Y-[tube] Generation. Paper presented at the First Israeli Popular Culture Conference: Rules of Disorder Shifting Boundaries, Emerging Realities and New Identities, Cinematec Tel Aviv May 15, 2008.

איך תעשו הערכה לשם למידה עם מישחוק בכיתה?

בהמשך להרצאה שהוזמנתי להעביר בכנס משחקים וחינוך שהתקיים בתל-אביב בנושא: הערכה לשם למידה עם גיימיפיקיישן בכיתה

אני רוצה לשתף אותך ב 5 דברים מרכזיים:

  • בהרצאה סקרתי דרכים ושיטות ליישום עקרונות הל״ל (הערכה לשם למידה) עם גיימיפיקיישן בכיתה. הצבעתי על המשותף בין התחומים ונראה באיזה אופנים ניתן להשתמש בגיימיפיקיישן המוגדר כשילוב מנגנוני משחקים ממכרים בסביבות שאינן משחקיות בהגדרתן כדי להניע לפעולה, לעודד מעורבות [אינג’ייג’מנט] ועקביות בתהליך, מתוך הנאה של הלומדים למטרת קידום הלמידה.
  • הצגתי את השיטה שפיתחתי ליישום אפקטיבי של הל״ל עם גיימיפיקיישן ויובאו דוגמאות נבחרות של תוצרי למידה, אפליקציות משחקיות שפותחו על ידי הלומדים באמצעותה.
  • הצגתי את סביבת ניהול למידה מקוונת ממוחשבת (LMS) אדמודו (edmodo) הדומה במאפייניה לרשת החברתית פייסבוק (facebook) בתוספת מרכיבי גיימיפיקיישן (gamification) מובנים שמעודדים ומאפשרים למידה שיתופית בכל זמן ומקום דרך המחשב וגם למידה ניידת (mobile learning).  סביבת למידה זו  מתאימה להוראה בכל הרמות.

עכשיו תורך!  לשדרג את  תהליכי הלמידה של התלמידים שלך. סביבה זו מתאימה גם לצוותי פיתוח פרוייקטים. רשימת המקורות שבה השתמשתי להכנת ההרצאה מופיעה בתקציר שניתן להורדה כקובץ כאן

אודות המרצה

ד"ר חנן גזית הוא מייסד ומנכ"ל juloot interactive סוכנות ניו-מדיה שיווק דיגיטלי מתקדם ומרצה באקדמיה בתחומי התמחותו: עיצוב גיימיפיקיישן, פיתוח אפליקציות משחקים לבעלי צרכים מיוחדים, גיימיפיקיישן של מערכות חינוך ועסקים, פיתוח ועיצוב משחקי מחשב ואפליקציות ככלי למידה והוראה.

מעוניינים בהרצאה או סדנה בנושא? צרו קשר