גיימינג, מִשׂחוּק ומיינדסט משחקי: הרצאות, סדנאות וייעוץ למנהלים, סטארטאפים ואנשי חינוך
שבוע החלל הישראלי יצא לדרך! להיות אסטרונאוטים: יישום טכנולוגיות גיימינג ומציאות מדומה לשם למידה, מאמר מאת ד"ר חנן גזית פורסם בקהילת הגיע זמן חינוך
להיות אסטרונאוטים: יישום טכנולוגיות גיימינג ומציאות מדומה לשם למידה. מאמר חדש מאת ד"ר חנן גזית התפרסם באתר קהילת המורים הגיע זמן חינוך . קישור: http://www.edunow.org.il/edunow-media-story-252314
מתי תכנות הופך למשחק ומהו כוחו של ספר? מה קורה בכיתה כשחלק מהסטודנטים הם גיימרים ואיך ספר הלימוד החדש "משחקים בתכנות מונחה עצמים" קשור לכל אלו?
אני שמח לשתף אתכם בשתי חוויות שעיצבו את היחס שלי למשחק ומשחוק והכניסו בי את המודעות והמוטיבציה לשלב משחקים ואלמנטים מישחקיים בקורסים שאותם אני מלמד במגמת מדעי המחשב.
החוויה הראשונה היא חווית ילדות. אני זוכר את עצמי בשנות ה-80 בגיל 11 מתכנת בשפת basic במחשב שקוראים לו spectra video. מה זה מתכנת? קראתי תוכניות שאחרים כתבו, שיניתי פה משהו, שם משהו, הרצתי שוב ושוב ושוב והבנתי מתוך ניסוי וטעיה. לא היה ברשותי מדריך מסודר או גישה לרשת האינטרנט. למרות שההתנסות הזו היוותה את הבסיס שלי ללימודי מדעי המחשב בתיכון ומאוחר יותר לתואר, היום אני מבין שהידע לא היה הדבר העיקרי שלמדתי. העובדה שתפסתי את מלאכת התכנות כמשחק היא זו שתרמה לי להמשך הדרך. אבל למה היא נתפסה בעיניי כמשחק? יש לא מעט סיבות:
– העובדה שבאותה תקופה שיחקתי במשחקי מחשב ורציתי לדעת איך הם בנויים.
– הפידבק לכתיבה של הקוד שכתבתי שעסק בגרפיקה פשוטה היה פידבק מיידי.
– אף אחד לא דחף אותי או ציפה ממני לכתוב קוד (מוטיבציה פנימית).
– המחיר של טעות היה הלמידה עצמה ולא היה מלווה בשום השלכה שלילית.
– היה לי תוצר (תוכנית מחשב) שיכולתי להתגאות בו ולהציג אותו לאחרים.
כל אלו זימנו לי לא מעט רגעים בהם ריחפתי לתוך עולם המשחק והתכנות והתנתקתי לרגע מהמציאות היומיומית (מצב שנקרא זרימה כפי שהגדיר הפסיכולוג Csikszentmihalyi).
החוויה השנייה היא הקריאה של הספר Gamification by Design שיצא ב-2011. הספר סוקר תהליכי משחוק בחברות מובילות כמו +Foursquare, Zynga, Nike ו- Groupon, מסביר על אלמנטים משחקיים ומקשר בין תחום המשחקים והאפליקציות לתחום הפסיכולוגיה. בספר ניתן למצוא הסברים על סוגי שחקנים, מה מניע שחקנים ומהו בכלל מכניזם של משחק – ספר מומלץ לכל מי שמעוניין להכיר את התחום.
שתי החוויות הללו נטעו בי את המודעות והמוטיבציה לחקור, ליצור ולשלב אלמנטים משחקיים ומשחקים בכלל בתהליך הלמידה של הסטודנטים. חלק גדול מהסטודנטים שלי הם גיימרים או "סתם" אוהבים לשחק במשחקי מחשב. אם תמצית ההוראה היא "חנוך לנער על פי דרכו" הרי שהדבר הטבעי הוא לשלב את עולמות התוכן ותחומי העניין שלהם לתוך הלמידה – כדי שהלמידה תהיה משמעותית גם התכנים נדרשים להיות רלוונטיים ולהשתלב בעולם של הסטודנטים. אם חשבתי איך משחקים יוכלו להשתלב בהוראה הרי שבמקרה הנדון הרצון לעסוק בתהליך הלמידה במשחקי מחשב הגיע מהסטודנטים עצמם. והתוצאה? מספר רב של משימות בקורס "תכנות מונחה עצמים" עסקו במשחקים שאותם הכירו הסטודנטים שלי כאשר חלק מהמשחקים כלל לא הכרתי. רוב המשימות שניתנו בקורס איפשרו לכל סטודנט בחירה של משחק (מחשב או אחר) ויישום הידע שנלמד בקורס באמצעות שפת התכנות java בהקשר למשחק הנבחר. לאחר מספר מחזורי לימוד חשבתי מדוע לא לאגד את ההסברים בשיעור ואת הדוגמאות של המשחקים הנפוצים לספר שכולו בהשראת עולם הגיימינג. כך נולד הספר "משחקים בתכנות מונחה עצמים".
בראשית הספר "משחקים בתכנות מונחה עצמים" קיים דף קרדיט שבו אני מודה לסטודנטים שלי וגם לקהילות מפתחי משחקים וגיימרים על ההשראה, הידע ועל התרומה לתעשיית הגיימינג בישראל. זה הזמן להודות גם לך, ד"ר חנן גזית על האירוח בבלוג. תודה 🙂
על הכותב: אודי מלכה
אודי מלכה, מרצה מעל 15 שנים ומפתח שיטות הוראה חדשניות להוראת טכנולוגיה ושפות תכנות כאשר הקו המנחה הוא למצוא דרכים ליהנות מהלמידה. כותב מאמרים מקצועיים וספרים. בעל תואר ראשון ותעודת הוראה במדעי המחשב ותואר שני בחינוך.
learningcoding@
מיינקראפט EDU מאפשר ללמד וללמוד מדעים ומדעי החברה. זהו ארגז חול משחקי וירטואלי שמטפח את כישורי הלומדים. מבוסס על גישת משחוק של חיים, ארגז החול הזה, שנבנה על ידי מורים עבור מורים, יהיה חלק בלתי נפרד מההוראה והלמידה בכל כיתה.
מיינקראפט, היא סביבת משחק וירטואלי תלת ממד מסוג “ארגז-חול”. בדומה לעולם הוירטואלי "סקונדלייף", השחקנים פועלים בו עם ייצגנים (אווטרים) מפוצלים. הם יכולים לבנות וליצור עם אבני בניין בצורת… קוביות, כל מה שעולה על דעתם: בניינים, כלים, סימולציות, בגדים, חפצים ועוד. אפשר גם לתכנת וליצור קוביות חדשות בעלות פונקציות וכוחות מיוחדים. זוהי סביבה שמעודדת שיתוף פעולה עם שחקנים אחרים.
מיינקראפט (באנגלית: Minecraft) הוא משחק אינדי [עצמאי] שפותח על ידי מרקוס "נוטץ'" פרסון השוודי, התפתח לחברת מאג'ונג, ונרכש על ידי חברת מייקרוסופט בסכום של 2.5 מילארד דולאר!
מיינקראפט הוא משחק היצירה והשיתוף הוירטואלי המצליח ביותר בעולם כיום. הוא מצליח לחבר בין הורים וילדים, כי בבסיסו עומדים הדברים שכל אחד אוהב לעשות בארגז חול: לבנות ארמונות, ליצור עם הדמיון ולפרק את הכל, עדיף עם חברים 🙂
הפופולאריות הרבה שלה זוכה המשחק, קשורה גם בכך שניתן לשחק אותו על כל מסך כמעט: במחשב אישי, המחשב הנייד, קונסולת אקס בוקס וקונסולת המשחקים פלייסטיישן. יש אפילו גרסת "פוקט-מיינקראפט" למי שרוצה לשחק במשחק בסמארטפון או בטאבלט.
תוכלו למצא גם ספרי הרפתקאות לילדים ונוער שמבוססים על עולם מיינקראפט בחנות הספרים הקרובה לביתכם.
מיינקראפט הוא לא רק משחק, הוא תופעה תרבותית וחברתית, וכפי שראינו גם עסק כלכלי מצליח מאד.
לאישוש טענתי, ריכזתי כמה דברים שדגתי ברשת, בלוח פינטרסט "מיינקראפטמאניה". כחוקר משחקים דיגיטליים ותקשורת, אני בטוח שמישהו באקדמיה ירים את הכפפה ויחקור לעומק את התופעה Minecraft mania והשפעותיה.
מיינקראפט מהווה נקודת ציון באופן שבו אנו מתייחסים למושג "גיימינג" ו"גיימרים".
הרעיון של ג'ואל לווין, מורה בניו-יורק, היה להשתמש במיינקראפט ככלי למידה והוראה. הרעיון שהתחיל ספונטאנית בכיתה, הפך לחברה שנרכשה לאחרונה באקזיט על ידי חברת מייקרוסופט. "מיינקראפט חינוך" (Minecraft Edu) מציעה סביבת משחק מיינקראפט זהה למקור, שמותאמם לצרכים של המורים בבתי הספר.
ברכישת רשיון מיינקראפט EDU לבית הספר, אתם מקבלים כלים וטכנולוגיות שפותחו במיוחד עבור הוראה בכיתה על ידי מורים ובשביל מורים.
• שרת SERVER שכולל ממשק-עזר למורה, לחיבור התלמידים בקלות לסביבה.
• ממשק שליטה וכלי ניהול לגבי מה, איפה ועם מי התלמידים יכולים לעשות, לבנות ולשתף עם אחרים
• ספריית חומרי למידה שפותחו על ידי מורים עמיתים עבור מורים, כולל פעילויות למידה ושיעורים
• כלי בנייה ותפעול שוטף שמאפשרים למורה לבנות בקלות תוכן ולשלבו בתוך הסביבה
• הסיבה החשובה מכל: האפשרות להצטרף לקהילת מורים לומדת שמובילה את השינוי במערכת
מחולל משימות למידה. (צילום מסך: Minecraftedu)
אם אנחנו רוצים לפתח ולמצות את הפוטנציאל של כל אחד מהתלמידים שלנו, מחובתינו לספק להם את התנאים ואת סביבות הלמידה המתאימות.
בסביבת מיינקראפט EDU אפשר ללמד וללמוד מגוון מקצועות בתחומי המדעים ומדעי החברה. זהו ארגז חול משחקי וירטואלי שפותח על ידי מורים עבור מורים, כדי לטפח את כישורי הלומדים. בעתיד הלא רחוק, הוא יהיה חלק בלתי נפרד מההוראה והלמידה בכל כיתה.
בעזרת תיווך מתאים, מבוסס על גישת משחוק של חיים, כל תלמיד ותלמידה ימצא בארגז החול הזה את מקומו, ויוכל להביא לידי ביטוי את כשרונו ויכולתו.
להעצים את צוות המורים שלך עם הרצאה: סודות המשְׂחוּק לשם למידה
להצטרף למועדון קוראי הבלוג ולגלות איך ניתן לקדם למידה והוראה עם מִשְׂחוּק, מִשְׂחָקִים דיגיטליים ועולמות וירטואליים
להצטרף לרשימת התפוצה של מועדון מִשְׂחוּק לשם למידה והוראה ולקבל עדכונים
ד"ר חנן גזית עוזר למנהלי ארגונים וחברות, יזמים, מורים ובני נוער לשלב מִשְׂחוּק gamification וגישה משחקית Gameful Mindset לשם למידה ומיצוי הפוטנציאל האישי ולשיפור תוצאות. מייסד juloot interactive ויזם. כותב את ספרו הראשון מִשְׂחוּק של חיים Gameful Heroes (שם זמני).
יש לך שאלות עבורי? ניתן לצייץ אותן בטוויטר ל VRider@ בצירוף התגית (האשטאג) GamefulHeroes# , להוסיף תגובה פה או בדף הפייסבוק.
איך פוסט מחאה של הורה בפייסבוק על מבחני המיצ"ב הפך לתופעה ויראלית?
סוף סוף דיון במהות החינוך, לא על תקנים, כסף או תקציבים. יגאל ברקת, הורה לילדה בבית ספר יסודי כותב בפייסבוק על "סדנאות הזיעה" של מבחני המיצ"ב. הפוסט שלו זכה לאלפי לייקים ומאות שיתופים, גם שלי. וכך זה מתחיל:
"היום שבו הפקרנו את הילדים שלנו….
היום קיבלתי מייל מבית הספר של הבת שלי. בית הספר הדר ברמת השרון, שמוביל ומצטיין במבחנים של משרד החינוך הידועים בשמם הלא ידידותי מבחני ה- מיצ״ב (שזה ראשי תיבות של מבחן צימצום בינה). והמייל הזה הולך ככה:
הורים יקרים,…
הקליקו על תמונה לקריאת הפוסט במלואו.
"Igal Bareket כמה שאתה צודק.
מערכת החינוך מועלת בתפקידה. המורים לא אשמים. הסיטואציה כיום בכיתה היא סוג של זיוף (FAKE). מרבית המורים אפילו אם חלקם מומחים בעלי תארים מתקדמים, לא רוצים להיות במצב הזה. הם נאלצים להספיק ללמד את ה"חומר" בשיטת הסרט הנע, ללא יכולת העמקה, בלי הקשר לעולם הממשי.
התלמידים מצידם, היו מעדיפים להיות במקום אחר. הם שונאים מבחנים סטנדרטיים, כי מכריחים אותם ללמוד דברים שהם לא ממש רוצים. ההתלהבות והסקרנות הם מקרי יוצאי הדופן.
גם המורים וגם התלמידים, משני צדי המשוואה, קורבנות מערכת הסטנדרטיים וסד הציונים. באיזה מקום אחר הסיטואציה הזו קיימת?
לא יוצא מזה כלום. ככה אנחנו מפספסים דור שלם.
מה עושים? רק לעביר ביקורת זה לא חכמה. לפני עשור וקצת, נקרתה בדרכי ההזדמנות להיות שותף בבניית עיר ה-הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) סביבה מתוקשבת לטיפוח קהילת למידה. עקרונות המיזם נשענו על מודל הערכה חלופית שפיתחה פרופ' מנוחה בירנבוים. (עיינו בספר "חלופות בערכת השגים, 1997, הוצאת רמות).
בחודשים האחרונים, חזרנו לשתף פעולה יחד. פרופ' מנוחה בירנבוים ואנוכי עובדים על פיתוח מודל יישומי חדש שמשלב משחוק עם הערכה לשם למידה. המודל מיועד למורים בשטח, כי הם הגורם המשפיע והחשוב ביותר במערכת.
שילוב הגישה המשחקית לשם למידה בכיתה לא מתמצא רק בהגברת המוטיבציה. למיצוי הפוטנציאל של התלמידים יש יותר ממרכיב אחד. בתמונה: גיבורי עידן המשחוק על מסע הלמידה שלהם.
המודל נמצא בפיתוח, וכשיבשיל תהיו הראשונים לדעת.
להעצים את צוות המורים שלך עם הרצאה חווייתית: מִשְׂחוּק לשם למידה בהנאה
להצטרף למועדון קוראי הבלוג ולגלות איך ניתן לקדם למידה והוראה עם מִשְׂחוּק, מִשְׂחָקִים ועולמות וירטואליים
ד"ר חנן גזית עוזר למנהלי ארגונים וחברות, יזמים, מורים ובני נוער לשלב מִשְׂחוּק gamification וגישה משחקית Gameful Mindset לשם למידה ומיצוי הפוטנציאל האישי ולשיפור תוצאות באפליקציות ואתרים, פרסום ושיווק, מערכי מכירות והדרכה. מייסד juloot interactive, ויזם. כותב את ספרו הראשון מִשְׂחוּק של חיים Gameful Heroes (שם זמני).
יש לך שאלות עבורי? ניתן לצייץ אותן בטוויטר ל VRider@ בצירוף התגית (האשטאג) GamefulHeroes# , להוסיף תגובה פה או בדף הפייסבוק. לחילופין אפשר לשלוח אותן אלי בדואל.
שבעת היתרונות של מִשְׂחוּק הכיתה עם 😂 אמוגי' לקידום למידה
האם ידעת שמילון אוקספורד בחר באמוג’י "פנים עם דמעות אושר"' 😂 כמילת השנה? האמוג'י שצוחק עד דמעות נבחר כמייצג ההטוב ביותר של מצב הרוח, החשיבה והחיבור שלנו לטכנולוגיות. תחשבו על זה רגע. מילון אוקספורד האנגלי הידוע בחר במילת השנה 2015 שאיננה מילה בעצם. ה – 😂 הוא ייצוג גרפי חזותי של מצב רוח מאושר. זוהי בחירה מצויינת כי כולנו אוהבים לשלב אמוג'י בכתיבת הודעות טקסט, בסטטוסי וואצ’אפ, אינטוש ופייסבוק.
ראו בקליפ החמוד הזה
https://youtu.be/LQNbvx3eJZM
הרבה מורים מתלוננים ובצדק על הבירוקרטיה שמלווה את כניסתם לכיתה. דקות יקרות מבוזבזות על בדיקת נוכחות. 5-10% מזמן השיעור אובד על דברים שלא קשורים בלמידה. מאחרשזמן שעובר אינו חוזר, אני רוצה להציע לך רעיון שאותו אני מיישם בקורסים ובסדנאות שלי: לשלב מִשְׂחוּק בכיתה עם אמוג'י לקידום למידה.
היישום בפועל מבצע בעזרת פיצ'ר "הוסף הודעה חדשה" או "הוסף סקר" במערכת ניהול הלמידה אדמודו EDMODO. מערכת זו דומה מאד במאפייניה לפייסבוק וכוללת בנוסף לפיצ'רים המוכרים אפשרויות ייעודיות למורה ולמרצה. 50,000,000 מורים מכל העולם שכבר משתמשים באדמודו לא טועים.
איך זה עובד?
בפתיחת השיעור אני פותח עם כתיבת סטטוס שבו שאלת סקר [ להרחבה ראו בפוסט קודם] או בהעלאת סקר קצר שכולל שאלה אחת או שתיים שהתלמידים צריכים לענות ולהגיב במהירות. הם יכולים להשתמש בסמארטפונים או במחשב בכיתת המחשבים. תגובות התלמידים מוצגות מתחת לסטטוס שהעלתי. פעילות זו חוסכת ממני את התפקיד השנוא ביותר על המורים ומרצים "להיות שוטר" כי:
מִשְׂחוּק בדיקת נוכחות התלמידים בכיתה מקדם את הלמידה ולא מבוסס על "שיטור".
לדוגמה, בתמונה מטה, מופיע צילום מסך מתוך סביבת הלמידה של הקורס האקדמי שלי מִשְׂחוּק ארגונים, מותגים ומערכות חינוך עם סטטוס פתיחת מפגש. את הסטטוס ניסחתי כך שיהיה לסטודנטים מאד ברור מה צריך לעשות וכללתי קישור עזר לאתר אמוגי' קלאסי ברשת, במטרה לחסוך זמן חיפוש.
"מה מצב הרוח שלך עכשיו? עליך להשתמש באמוג'י בלבד לתיאור בכתיבת התגובה"
http://classic.getemoji.com
אם אין בנמצא כיתת מחשבים או סמארטפונים לתלמידים? 😉 השתמשו בפתקים. כל תלמיד מצייר את האמוג’י שלו ורושם בצדו השני את שמו. להוראת המורה כולם מרימים את היד עם הפתק. לאחר מכן, אחד הילדים אוסף את כל הפתקים ומעביר אותם למורה.
ד"ר חנן גזית מייסד ומנכ"ל juloot interactive, עוזר לארגונים, חברות ויזמים לשלב את הגישה המשחקית באתרים ואפליקציות, בפרסום ושיווק, מערכי מכירות והדרכה, למידה ואימון בכדי לשפר תוצאות ולהעצים יכולות. חנן מראשוני חוקרי משחקי הוידאו בישראל, עומד בראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי המשחקים הדיגיטליים העולמי DiGRA. מרצה באקדמיה ומעביר סדנאות בחברות וארגונים בארץ ובעולם. כותב את ספרו הראשון גיבורי דור המִשְׂחוּק Gameful Heroes Generation (שם זמני).
בונוס: שימוש באמוג’י לפרסום ושיווק ויראלי מעורר תאבוןבניגוד לדעה הרווחת, דומינוס פיצה היא לא מאפייה עם סניפים בכל העולם. דומינוס פיצה היא חברה טכנולוגית שמובילה חדשנות. הם זיהו את הפוטנציאל השיווק והמסחרי של הסמיילים החמודים ופיתחו אפליקציה להזמנות פיצה שמתחברת לדור גיבורי המשחוק באופן טבעי ומושלם. כל מה שצריך לעשות זה להקליד את האימוגי’ המתאים והפיצה, כול תוספות בדרך אליך. פשוט, מהיר וכיפי.
הקמפיין עושה שימוש מצויין ברישא של אחת מעקרונות עיצוב המשחוק הכי חשובים: EASY TO LEARN, HARD TO MASTER
בונוס: לרקוד עם עם קייטי פרי
—-
Cover Photo Credit: Marco Verch/Flickr, CC BY-NC-ND
