קטגוריה: מִשְׂחוּק

אני שמח לשתף אתכם בשתי חוויות שעיצבו את היחס שלי למשחק ומשחוק והכניסו בי את המודעות והמוטיבציה לשלב משחקים ואלמנטים מישחקיים בקורסים שאותם אני מלמד במגמת מדעי המחשב.

החוויה הראשונה היא חווית ילדות. אני זוכר את עצמי בשנות ה-80 בגיל 11 מתכנת בשפת basic במחשב שקוראים לו spectra video. מה זה מתכנת? קראתי תוכניות שאחרים כתבו, שיניתי פה משהו, שם משהו, הרצתי שוב ושוב ושוב והבנתי מתוך ניסוי וטעיה. לא היה ברשותי מדריך מסודר או גישה לרשת האינטרנט. למרות שההתנסות הזו היוותה את הבסיס שלי ללימודי מדעי המחשב בתיכון ומאוחר יותר לתואר, היום אני מבין שהידע לא היה הדבר העיקרי שלמדתי. העובדה שתפסתי את מלאכת התכנות כמשחק היא זו שתרמה לי להמשך הדרך. אבל למה היא נתפסה בעיניי כמשחק? יש לא מעט סיבות:
– העובדה שבאותה תקופה שיחקתי במשחקי מחשב ורציתי לדעת איך הם בנויים.
– הפידבק לכתיבה של הקוד שכתבתי שעסק בגרפיקה פשוטה היה פידבק מיידי.
– אף אחד לא דחף אותי או ציפה ממני לכתוב קוד (מוטיבציה פנימית).
– המחיר של טעות היה הלמידה עצמה ולא היה מלווה בשום השלכה שלילית.
– היה לי תוצר (תוכנית מחשב) שיכולתי להתגאות בו ולהציג אותו לאחרים.

כל אלו זימנו לי לא מעט רגעים בהם ריחפתי לתוך עולם המשחק והתכנות והתנתקתי לרגע מהמציאות היומיומית (מצב שנקרא זרימה כפי שהגדיר הפסיכולוג Csikszentmihalyi).

החוויה השנייה היא הקריאה של הספר  Gamification by Design שיצא ב-2011. הספר סוקר תהליכי משחוק בחברות מובילות כמו +Foursquare, Zynga, Nike ו- Groupon, מסביר על אלמנטים משחקיים ומקשר בין תחום המשחקים והאפליקציות לתחום הפסיכולוגיה. בספר ניתן למצוא הסברים על סוגי שחקנים, מה מניע שחקנים ומהו בכלל מכניזם של משחק – ספר מומלץ לכל מי שמעוניין להכיר את התחום.

שתי החוויות הללו נטעו בי את המודעות והמוטיבציה לחקור, ליצור ולשלב אלמנטים משחקיים ומשחקים בכלל בתהליך הלמידה של הסטודנטים. חלק גדול מהסטודנטים שלי הם גיימרים או "סתם" אוהבים לשחק במשחקי מחשב. אם תמצית ההוראה היא "חנוך לנער על פי דרכו" הרי שהדבר הטבעי הוא לשלב את עולמות התוכן ותחומי העניין שלהם לתוך הלמידה – כדי שהלמידה תהיה משמעותית גם התכנים נדרשים להיות רלוונטיים ולהשתלב בעולם של הסטודנטים. אם חשבתי איך משחקים יוכלו להשתלב בהוראה הרי שבמקרה הנדון הרצון לעסוק בתהליך הלמידה במשחקי מחשב הגיע מהסטודנטים עצמם. והתוצאה? מספר רב של משימות בקורס "תכנות מונחה עצמים" עסקו במשחקים שאותם הכירו הסטודנטים שלי כאשר חלק מהמשחקים כלל לא הכרתי. רוב המשימות שניתנו בקורס איפשרו לכל סטודנט בחירה של משחק (מחשב או אחר) ויישום הידע שנלמד בקורס באמצעות שפת התכנות java בהקשר למשחק הנבחר. לאחר מספר מחזורי לימוד חשבתי מדוע לא לאגד את ההסברים בשיעור ואת הדוגמאות של המשחקים הנפוצים לספר שכולו בהשראת עולם הגיימינג. כך נולד הספר "משחקים בתכנות מונחה עצמים".

בראשית הספר "משחקים בתכנות מונחה עצמים" קיים דף קרדיט שבו אני מודה לסטודנטים שלי וגם לקהילות מפתחי משחקים וגיימרים על ההשראה, הידע ועל התרומה לתעשיית הגיימינג בישראל. זה הזמן להודות גם לך, ד"ר חנן גזית על האירוח בבלוג. תודה 🙂

על הכותב: אודי מלכה

אודי מלכה, מרצה מעל 15 שנים ומפתח שיטות הוראה חדשניות להוראת טכנולוגיה ושפות תכנות כאשר הקו המנחה הוא למצוא דרכים ליהנות מהלמידה. כותב מאמרים מקצועיים וספרים. בעל תואר ראשון ותעודת הוראה במדעי המחשב ותואר שני בחינוך.
learningcoding@