דור גיבורי המִשְׂחוּק וחברת יוניליוור העולמית

בתחילת השבוע נטלתי חלק כמייסד ומנכ"ל ג'ולות אינטראקטיב באירוע של חברת יוניליוור העולמית במטרה ולפתח כלי מחקר משחקיים.

למה חברת יוניליוור העולמית משקיעה במישחוק וטכנולוגיות גיימינג?

Uniliver Hackaton האתגר:
יוניליוור העולמי רוצים לפתח שיטות וכלי מחקר משחקיים שיעודדו ילדים ובני נוער לתת משוב אותנטי על מותגי החברה בדרך מהנה וכיפית. במקום שאלונים וסקרים מצ׳עממים, משחקים ואפליקציות גיימיפיקציה כיפיות נושאי פרסים למשתתפים. משך האתגר: 24 שעות.

במסגרת השת״פ ג'ולות אינטראקטיב בראשותי ספקה כלי גיימיפיקציה למפתחים  SDK GAMIFICATION SOLUTIONS FOR DEVELOPERS

באתגר הפיתוח השתתפו קבוצות מבוגרים וגם בני נוער שהציגו פתרונות אפקטיביים ויצירתיים. נהניתי במיוחד לסייע למפתחים הצעירים, באמצעות מתן "מנטורינג מהיר". את רשמיי מהתהליך אני מביא כאן בקצרה עבורך:

OMG team Uniliver Games Hack

OMG קבוצת בני נוער הציגו פתרון משחק מבוסס מיקום שדרכו ניתן לקבל מידע על המוטיבציות של הילדים ובני הנוער לבחירה במותגים. אהבתי את הגישה שלהם לתהליך פיצוח הבעיה שהיה מעמיק. חברי הקבוצה השקיעו זמן רב בהבנת הבעיה שהוצגה להם ובהבנת הדרישות של יוניליוור, הלקוח. הם א קפצו ישר להציע פתרונות לבעיה. בכך הם הדגימו, מבלי שידעו, הלכה למעשה את אחד הטיפים ליזמים מצליחים של מייסד חברת וויז, אורי לווין, במהלך מושב שהתקיים לא רחוק משם במתחם התחנה:

"כדי להיות יזמים מצליחים עליכם להתאהב בתשוקה רבה בבעיה". – אורי לווין, מייסד וויז.

IceDream קבוצת בני נוער מהכפר הירוק ורמת-השרון, הציגו פתרון מקורי שהתבסס על יצירת רשת חברתית ייעודית לצרכנים הצעירים של יוניליוור. הפלטפורמה כללה אפשרויות קבלת מידע על מותגי החברה דרך משחקים ויצירה. אהבתי את הפתרון שלהם מאחר שהוא מדבר ומתאים מאד לשפת הילדים שרגילים לשחק במשחק מיינקראפט ובמשחקי רשת מרובי משתתפים נוספים. ה"פיטצ'" – הצגת הפתרון שלהם לשופטים בשפה האנגלית הייתה מצוינת. גם קהל המפתחים שנכח באירוע אהב את הפיצוח. הקבוצה זכתה בפרס הפתרון המישחקי ״חביב הקהל״. בתמונה: חברי הקבוצה עם מנכ"ל יוניליוור ישראל, מנהלת המחקר והחדשנות של יוניליוור העולמי בצילום משותף. בתמונת הנושא למעלה ניתן לראות את נציגי הקבוצה מציגים את הקונספט.

ICE CREAM TEAM win Uniliver

Weet שני בני הנוער הכי צעירים באירוע הציגו פתרון אפקטיבי אחר לבעיה. הם בחרו להפוך את מסגרת ההתייחסות לבעיה והציגו חיבור חדש בין שיטות חקר מסורתיות לבין עולם אפליקציות המשחקים. על כך הם זכו בפרס.

Weet team  Win Uniliver Hack

לסיכום, בני הנוער שהשתתפו באתגר הפיתוח* הפגינו עומק מחשבתי במציאת פתרונות משחקיים יצירתיים שיענו באופן הולם למטרות. אין לי ספק, שנשמע עליהם בעתיד, דור המישחוק שלנו  Ga🎮meful Generation

שתהיה לנו שנה טובה ומש🎮קית!

אודות הכותב
דר' חנן גזיתד"ר חנן גזית מייסד ומנכ"ל juloot interactive, עוזר לארגונים, חברות ויזמים לשלב עקרונות ומנגנוני משחקים בפרסום, שיווק, מכירות, הדרכה, למידה ואימון בכדי להעצים יכולות ולשפר תוצאות. חנן מראשוני חוקרי משחקי הוידאו בישראל, עומד בראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי המשחקים הדיגיטליים העולמי DiGRA. מרצה באקדמיה ומעביר סדנאות בחברות וארגונים בארץ ובעולם. כותב את ספרו הראשון Gameful Heroes Generation.


שלושה דברים נוספים למתעניינים:
1. חברת יוניליוור היא אחת מתאגידי מוצרי המזון והטיפוח האישי הגדולים בעולם ופעילותה משתרעת במאה ותשעים מדינות. היקף פעילות החברה הסתכם בשנת 2014 ב – 48.4 מיליארד יורו.

2. * מהו האקתון? פירוש המילה "האק" באנגלית הוא "לפצח". בדרך כלל מדובר בבעיה או אתגר קשה. אנו מכירים היטב את המושג"האקרים" שפורצים לאתרים ומערכות ממוחשבות. האקתון טוב מצליח למשוך את מיטב המפתחים בכדי לפתור ולעזור בפיצוח בעיה או אתגר קשה. משך הזמן שניתן לפיצוח האתגר מוגבל בזמן ובדרך כלל מתקיים במשך 24-48 שעות. זה כמו תחרות ריצה קצרה למרחק 100 מטר שבסופה על קו הסיום צריכים המפתחים להציג את הפתרון המקורי והעובד שלהם לבעיה. הזוכה הוא מי שמצליח ליצור את הפתרון העובד המתאים והיצירתי ביותר על פי צרכי הלקוח. בפתרון "עובד" הכוונה לתוכנה/ משחק שאפשר לשחק בו ולא רק במצגת.

3. יונילוור האקתון התקיים במסגרת פעילות חממת החדשנות של יוניליוור העולמי במסגרת כנס DLDtelaviv2015 והופק בשיתוף חממת היזמות מקאן אריקסון TEACHDATE והסניף הישראלי של חברת Earthbound LLC

נשים בעידן המִישׂחוּק לא מתנצלות

פוסט יום האישה הבינלאומי: איך מיוצגת האישה במשחקים דיגיטליים? ואיך פרויקט האקדמיה למפתחות משחקי מחשב צעירות Games 4 Girls ודומיו מעודד ומעצים את הדור הבא של הנשים בעידן המִישׂחוּק, גיבורות-על לא מתנצלות

בפוסט קודם על מסכות ותחפושות בעידן המִישׂחוּק הראתי איך אווטארים של הגיימרים במשחקים מקוונים משמשים כמסכות לשבירת נורמות ומחסומי מגדר ומעמדות חברתיים. האנונימיות מאפשרת לכל אחד לבחור בין דמות אישה או דמות גברית במשחק, ללא תלות במגדר.

You are the Avatar you Play. Hanan Gazit

איך מיוצגת האישה במשחקים דיגיטליים?
במחקר שבוצע במשחקים מקוונים מרובי משתתפים נמצא שכ 20% מהגיימרים ממין זכר בוחרים לשחק גם בדמות אווטאר אישה בכדי לזכות בחפצים ומשאבים נוספים במשחק. את המשאבים להצלחה במשחק דוגמת נשקים, שיקויי קסמים ועוד, הם משיגים באמצעות התנהגות סטריאוטיפית נשית במהלך המשחק:
הפגנת חולשה "נערה במצוקה", הפגנת מיניות "סקסית", קריאה לעזרה מדמויות אווטארים גבריות.

בשנים האחרונות יש ביקורת הולכת וגוברת על האופן הסקסיסטי הזה שבו מיוצגות הנשים במשחקים דיגיטליים. במחקר נמצא שאפשרויות הבחירה והעיצוב של דמויות נשיות "מאצ'ואיסטיות" מוגבלות בהרבה בהשוואה לדמויות אווטארים גבריים. הדמויות מנציחות את סטריאוטיפ הנשי כפצצת המין הסקסית "SEX BOMB" , הדוגמנית האנורקסית או כקורבן או חפץ.

למרות ש 45% מהגיימרים שמשחקים בקונסולות משחק הן נשים, הדימוי הפורנוגרפי של דמויות הנשים במשחקים, ההתמקדות בגוף אווטאר האישה כאובייקט מיני, גורם להנצחת הסטריאוטיפים הסקסיסטיים בקרב דור הגיימרים של עידן המִישׂחוּק. פרויקט Tropes vs Women in Video Games שזכה למימון ההמונים מראה דוגמאות לכך המצויות במשחקים רבים בז'אנרים שונים:

הביקורת מלווה בקריאה לשינוי המצב הקיים. במקביל למגמה זו של שינוי ייצוג דימויי הנשים במשחקים דיגיטליים ישנה מגמה חיובית נוספת. המטרה היא שינוי המצב הקיים שבו אחוז הנשים שמועסקות בתעשיית ההיי-טק נמוך בהרבה ביחס לאחוז הגברים שמועסקים בו.

פרויקט האקדמיה למפתחות משחקי מחשב צעירות Games 4 Girls שיזמתי מבקש לתרום לפתרון הבעיה באמצעות רתימת המוטיבציה והעניין שמגלות נערות במשחקים לצורך הכשרתן במקצועות טכנולוגיים נדרשים. במסגרתה רוכשות המשתתפות מיומנויות בפיתוח משחקי מחשב, יסודות בתיכנות מונחה אובייקטים וכישורי חשיבה יזמית -עסקית. זהו רק אחד מבין פרוייקטים רבים בארץ כמוShe Code: ובעולם שמבקשים לשנות את המצב הקיים, לעודד ולהעצים את הדור הבא של הנשים בעידן המִישׂחוּק.

אודות הכותב

ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית מייסד ומנכ"ל juloot interactive, עוזר לארגונים, חברות ויזמים לשלב עקרונות ומנגנוני משחקים בפרסום, שיווק, מכירות, הדרכה, למידה ואימון בכדי להעצים יכולות ולשפר תוצאות. חנן מראשוני חוקרי משחקי הוידאו בישראל, עומד בראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי המשחקים הדיגיטליים העולמי DiGRA. מרצה באקדמיה. בימים אלה כותב את ספרו הראשון Gameful Gen עידן המִישׂחוּק.

מקורות – מחקרים שמוזכרים בפוסט: 

Bertozzi, E., & Lee, S. (2007). Not just fun and games: Digital play, gender and attitudes towards technology. Women’s Studies in Communication, 30(2), 179-204.

Sarkeesian, A. (2013). Damsel in Distress: Part 1-Tropes vs Women in Video Games. Online video. YouTube, 7.

Watts, E. (2011). Ruin, gender, and digital games. Women’s Studies Quarterly, 39(3), 247-265.

Wu, W., Fore, S., Wang, X., & Ying Ho, P. (2007). Beyond Virtual Carnival and Masquerade In-Game Marriage on the Chinese Internet, Games and Culture, 2 (1), 59-89.

די לבריונות ברשת! יצירת קליפים במשחקי מחשב = אוריינות חדשה

די לבריונות ברשת! למה יצירת קליפים במשחקי מחשב היא אוריינות חדשה

This anti-bulling machinima clip using Sims 3 game engine to tell us a short story (in Heb) is another excellent example which supports an argument I've made publicly 5 years ago during my lecture "Possible Cultural implications of Machinima: A New Narrative Medium for the Y-[tube] Generation" at the First Israeli Popular Culture Conference: Rules of Disorder Shifting Boundaries, Emerging Realities and New Identities. I argued that:

"Machinima is a new narrative medium in which players develop a new kind of literacy."

Below you will find the full lecture abstract. Enjoy!

Possible Cultural implications of Machinima: A New Narrative Medium for the Y-[tube] Generation

Video games have become one of the main building blocks of our children's world (Gazit, in Press). Ellis (1983) argues that children usually play in groups, and when they don't, they share their experiences socially. Playing video games should be examined in social and cultural spheres that might be more important than the game itself.
This presentation focuses on game-based movie-making of the Y-[tube] generation (children 13-17 years of ages and adults 18-28 years of age). Machinima is movie-making by using virtual worlds and videogames engines, which has gained popularity among players (Cefrey, 2008).

The Machinima makers demonstrate a higher level of active participation compared to the majority of Bonk’s (2008) YouTube survey participants, preferring passive observation rather than creating their own YouTube videos.
Developments in 3D real time game engines, Massive Multiplayer On-line Role Playing Games (MMORPGs) platforms, high-band communications, and the emergence of game-based movie-makers communities, have paved the way to the extensive application of the Mashinima medium. Lowood (2008) suggests that players are learning to use game-based movie-making in order to express ideas and opinions important in their lives, ranging from politics and conflicts of real life to those of virtual worlds and game communities. Creating Machinima movies requires, apart from film making skills, the ability to convey new meaning
by collaborating with other actors on the scene, similar to regular movie-making (Hancock & Inqram, 2007). Moreover, hacking the game engine in order to create a “game mood”, a new game space and objects, requires programming skills. I argue that the new Machinima medium affords a new kind of literacy, which is a combination of cognitive, communication, artistic and visual skills. Moreover, there are commercial implications as the MTV's virtual world's music video competition shows (Sherman, 2007).
Bardzell et al., (2006) classified Machinima to four types according to the platforms used: Pure Machinima platforms, Hybrid Games, Pure Games and Modded Games.
Some of the cultural themes reflected in the Machinima created inside massively multiplayer on-line games (MMOGs), such as World of World Craft, RuneScape, Habbo Hotel, and virtual worlds, such as Second Life, will be presented.
From MTV’s music Mashinima mock ups, to original self expression stories. For example, the Machinima “make love not war” on Blizzard's World of Warcraft, represents in a funny and creative way the cultural gap between the children's world and the adult’s world. The ability to use ones imagination and see and experience from many different vantage points in MMORPGs, provides a new set of tools for imaginative and innovative thinking (Thomas & Brown, 2007).

The Israeli Machinima “Status Quo” made by Nir Matarasso and Gur Bentwich on the Unreal1 engine, is an example of the creative expression of their political views which highlights the absurdity of the Israeli-Palestine Conflict.
To conclude, I argue that the Machinima is a new narrative medium in which players develop a new kind of literacy and that this new medium deserves systematic examination for assessing its full cultural and cognitive implications.

Source:
Gazit, H. (2008). Possible Cultural implications of Machinima: A new narrative medium for the Y-[tube] Generation. Paper presented at the First Israeli Popular Culture Conference: Rules of Disorder Shifting Boundaries, Emerging Realities and New Identities, Cinematec Tel Aviv May 15, 2008.

איך תיישמו גיימיפיקיישן בכיתה עם 5 אפליקציות?

החודש הוזמנתי להרצות על שילוב גיימיפיקיישן בכיתה ללמידה משמעותית בכנס הישראלי הראשון של הארגון הבינלאומי Games for Change
במהלך ההרצאה השתמשתי באפליקציה "סוקרטיב" לקבלת משוב בזמן אמת מהנוכחים על השאלה: "האם כדאי למשחק את הלמידה בכיתה? " אם כן,  איזה אפליקציות מתוך החמש שהצגתי היו רוצים להשתמש. התוצאה: יותר מ 70 משתתפים הצביעו  ו 97% מהם  הצביעו בעד מישחוק של הלמידה בכיתה.

גיימיפיקיישן או מישחוק מוגדר כ"שילוב מנגנוני משחקים ממכרים בסביבות שאינן משחק בהגדרתן כדי להניע לפעולה, לעודד מעורבות [אינג’ייג’מנט] ועקביות בתהליך. חלומו של כל מורה הוא לרתום את העניין והמוטיבציה שמושקעים במשחקי מחשב ללמידה בקרב התלמידים.
5  היישומים המומלצים על ידי לשילוב גיימיפיקיישן בכיתה שמבוססים על נסיוני בהוראה הם

  •  3D Game Lab

תוכלו לרכוש רשיון מקיף להפעלת היישום לשנה במחיר מיוחד של 199$ במקום 245$ ! התקשרו 058-4777800 או צרו עימי קשר לקבלת ההנחה 

  • Edmodo
  • Socrative
  • codecombat
  • ClassBadges

פלטפורמות וסביבות גיימיפיקיישן אלה מאפשרות להכניס FUN לתהליכי הלמידה ולהניע תלמידים לפעולה מהנאה בדרכים שלא היו קיימות קודם לכך. מעוניינים לדעת יותר איך לשלב אותן בכיתה להוראה ולמידה אפקטיבית בהנאה? צרו קשר

GAME -ON!

למה ילדים בעירק משחקים במשחקי וידאו XBox

למה הילדים בבגדד משחקים במשחקי וידאו XBOX

ילדים עירקיים רבים מעודדים על ידי הוריהם לשחק במשחקי וידאו כי הם שומרים אותם בבית, הרחק מאלימות שבחוץ. מקור: ניו-יורק טיימס

משחקי וידאו הינם מרחבים סמיוטיים שמייצגים משמעות, תוכן וערכים שאותם בוחרים מפתחי המשחקים להדגיש ולהעצים. איך הם עשויים להשפיע על התפיסות והעמדות של הדור הבא של עירק?

על הקשר בין משחקי וידאו לבין שילוב גיימיפיקיישן בכיתה: הנאה ללמידה אציג בהרצאה שהוזמנתי להעבירר בכנס פסטיבל משחקים דיגיטאליים הראשון בישראל שיתקיים בתחילת דצמבר.


flickr Photo by: Luke Hayfield Photography